דלקת באוזן התיכונה היא בעיקרה מחלה של תינוקות וילדים קטנים אך קורת גם בילדים מבוגרים יותר ובמבוגרים. בילדים דלקת האוזנים יכולה להופיע באירועים של כאבים וחום. כמו כן הדלקת יכולה להתבטא בירידה בשמיעה שתביא לאיחור בהתפתחות השפה, שיבושים בהגיית מילים ואיחור בהתפתחות הקוגנטיבית. הירידה בשמיעה יכולה להשפיע גם על התקשורת בגן הילדים והגננות יכולות להעיר שהילד לא עונה, מתקשה ליצור קשרים חברתיים וכדומה.
כיצד מאבחנים דלקת חריפה או מתמשכת באוזן התיכונה?
האבחנה של דלקת אוזן תיכונה מתבצעת על ידי בדיקת האוזנים אצל רופא, והרבה פעמים תידרש גם בדיקת שמיעה ובדיקת טימפנומטריה שהיא בדיקה להערכת הענות התופית. את בדיקת השמיעה והטימפנומטריה מבצעים קלינאי תקשורת במכון שמיעה. בדיקת השמיעה לילדים קטנים מבוצעת בצורה מותאמת לגילם וליכולת שלהם לשתף פעולה ומבוצעת על ידי שתי קלינאיות תקשורת במכון שמיעה. על מנת לקבל הפניה לבדיקת שמיעה וטימפנומטריה עליכם לגשת לרופא הילדים או רופא המשפחה של קופת החולים.
מדוע מתפתחת דלקת באוזן התיכונה ומהם הגורמים?
החצוצרות הן מבנים צינוריים המחברים בין האוזנים לאזור העליון בגרון הנמצא מאחורי האף. תפקיד החצוצורות לנקז, לאוורר ולהגן על האוזן התיכונה. בתינוקות וילדים קטנים החצוצרה קצרה יותר, רחבה יותר ובזווית אחרת מבמבוגרים. וזו הסיבה שדלקות באוזן התיכונה נפוצות הרבה יותר בתינוקות ובילדים מאשר במבוגרים. הגורמים לזיהום באוזן התיכונה הם חיידקים. ישנן עדויות שזיהום חיידקי קיים גם כאשר ישנם נוזלים באוזן התיכונה ללא אירועים של חום וכאב. ידוע ממחקרים שגם לזיהומים בוירוסים של דרכי הנשימה העליונות יש קשר להתפתחות של דלקות באוזן התיכונה.
מהו הטיפול בדלקת אוזן תיכונה?
הטיפול בדלקת אוזן תיכונה חריפה הוא אנטיביוטיקה בבליעה ובדרך כלל ניתן על ידי רופא הילדים. לעומת זאת טיפול זה אינו יעיל בדלקת אוזן מתמשכת עם נוזלים. בחלק גדול מהמטופלים הדלקת חולפת מעצמה עם הזמן.
מהו ניתוח צינוריות איוורור או בשמן האחר כפתורים ?
ניתוח זה הוא ניתוח קצר הנעשה בחדר ניתוח. הניתוח נעשה תחת המיקרוסקופ. בניתוח זה מבצעים נקב קטן בתופית (עור התוף) ושואבים את הנוזל מהאוזן התיכונה. נטייתה הטבעית של התופית היא לרפא את עצמה ולסגור את הנקב תוך כמה ימים, לאור זאת אנו מרכיבים צינורית זעירה שמטרתה להשאיר את הנקב פתוח ולאפשר ניקוז של האוזן התיכונה בחודשים אחרי הניתוח. משך הניתוח כולל ההרדמה כ – 15 דקות. במבוגרים אפשר לבצע את הניתוח באלחוש מקומי עם זריקה הדומה לזריקה שנותן רופא השיניים.
האם בכל מקרה של דלקות באוזן התיכונה יש לבצע ניתוח כפתורים?
בפרוש לא. כאשר מדובר באירועים בודדים של דלקת אוזן חריפה אין צורך בניתוח צינוריות איוורור. כמו כן במקרים של דלקת אוזן מתמשכת עם נוזלים עם ירידה בשמיעה אציע ניתוח צינוריות איוורור רק כאשר ישנן עדויות שהמצב נמשך תקופה ארוכה ולא נפתר אחרי המתנה של מספר חודשים. בזמן הביקור במרפאה נבדוק יחד את משך הבעיה, את ההתבטאות הקלינית שלה, את חומרתה ואת ההשפעה על בריאותו ואיכות חייו של המטופל ולפי כל אלה נחליט אם יש לבצע את הניתוח.
מה קורה אחרי הניתוח?
ההתאוששות בדרך כלל קלה והמטופל משתחרר לביתו שעתים עד שלוש אחרי סיום הניתוח. לרוב המטופל לא מתלונן על כאבים אך אם בכל זאת ישנם כאבים אפשר לקחת אדביל או נורופן או תרופה אחרת נגד כאבים. יכולה להיות הפרשה אחרי הניתוח שיכולה להיות אפילו דמית. הפרשה דמית איננה סימן שמשהו לא בסדר ואין לה משמעות קלינית בשבוע אחרי הניתוח. אחרי הניתוח תקבלו מרשם לטיפות אוזנים. כשבוע אחרי הניתוח תוזמנו למרפאת "קליניקה" לביקורת. אין צורך לקבוע תור לביקור זה. בביקור זה אבדוק את האוזנים ואתן המלצות להמשך.
בדרך כלל צינורית האיוורור נופלת באופן טבעי בין חצי שנה עד שנה אחרי הניתוח. לפעמים הצינוריות נפלטות מוקדם יותר ואף מוקדם מדי וישנם מצבים בהם הצינורית נשארת בתופית ולא נפלטת בדרך הטבע ואז בגיל מבוגר יותר נצטרך להוציא אותה. בדרך כלל אחרי שהצינוריות נופלות הילד מתבגר והבעיה חולפת אך לפעמים שוב מצטברים נוזלים ובמיעוט מהמקרים יש צורך בניתוח צינוריות חוזר.
אחרי הניתוח המטופל יהיה במעקב במרפאת קליניקה ויקבע תור כל כמה חודשים. בביקורים אלו אני בודק את מצב התופית, האם הצינורית נפלה, האם יש הפרשה, מוודא שאין שוב הצטברות של נוזלים באוזן התיכונה וכדומה ונותן הנחיות בהתאם. אחרי הניתוח יש לעשות בדיקת שמיעה ולהביא אותה בבדיקת המעקב הקרובה.
האם אפשר להרטיב את האוזנים? ומה עושים במקרה של הפרשה?
אחרי הניתוח יכולה להיות הפרשה מהאוזנים. הטיפול בהפרשה הוא על ידי טיפות אוזנים. בחלק מהמטופלים יכול להיות קשר בין הרטבה של האוזנים במים לבין ההפרשה, ולכן, ההמלצה היא להשתדל שלא להרטיב את האוזנים. מים יכולים לגרום להפרשה במיוחד במקרים בהם מדובר במים עומדים שמתרחצים בהם אנשים אחרים כגון בבריכה או במקווה, ולכן, ההמלצה היא שלא להרטיב את האוזנים במיוחד במקומות אלו. לעומת זאת, ישנם ילדים עם צינוריות איוורור שמרטיבים את האוזנים ואין להם הפרשה, ולכן, ההמלצה העקרונית היא להמנע מהרטבה, אך אם הילד סובל מאוד מאטימת האוזנים ולא משתף פעולה אפשר לתת למים להיכנס ואם יש הפרשה לטפל בה בטיפות.
אפשר לאטום את האוזנים על ידי צמר גפן בפתח תעלת האוזן ועליה למרוח ווזלין, או על ידי אטמים שקונים בבית המרקחת או על ידי אטמים מותאמים אישית אותם קונים במכוני שמיעה היכן שמוכרים מכשירי שמיעה.
מהם הסיבוכים של ניתוח צינוריות איוורור ?
בניתוח צינוריות איוורור אנו יוצרים נקב בתופית שכמעט תמיד נסגר מעצמו אחרי שהצינורית נפלטת. במקרים נדירים הנקב אינו נסגר באופן ספונטאני ונשאר נקב בתופית. במקרים אלו אנו נשקול לסגור אותו בניתוח בגיל מבוגר יותר. ישנם מטופלים שמגיעים בגיל מאוחר יותר עם מחלות אוזן כרוניות ומספרים שבילדותם עברו ניתוח כפתורים. איננו יודעים אם ליחס את המחלה הכרונית לניתוח הכפתורים או שמדובר באותה נטייה לבעיות אוזנים שבילדות גרמה לנוזלים ומאוחר יותר לדלקת אוזן כרונית מסוג אחר.
האם יש לבצע כריתת שקד שלישי ( אדנואידים ) בנוסף לניתוח הצינוריות?
השקד השלישי נמצא בחלק העליון של הגרון מאחורי האף במוצא החצוצרות שהוזכרו קודם לכן. בחלק גדול מהילדים הוא מוגדל וגם מזוהם ולכן תורם להיווצרות הדלקות באוזנים. במחקרים נמצא שכריתת האדנואידים מקטינה את הסיכוי להישנות של הנוזלים והדלקות באוזן התיכונה אחרי שצינוריות האיוורור בסופו של דבר נפלטות. בביקור אצלי לפני הניתוח נשקול את היתרונות והחסרונות בהוספת ניתוח זה ונשקול יש לבצעו. במידה ומחליטים לבצעו הוא מתבצע באותו הניתוח ומוסיף כעשר דקות למשך הניתוח. לניתוח זה יוקדש דף מידע נפרד.
ברצוני לאחל בהצלחה בניתוח ושיעבור בשלום,
ד"ר אודי קצנל