תחומי עיסוק

כאב באוזנים הוא תלונה נפוצה ויכולה מבעיה באוזן עצמה או ברקמות סמוכות לאוזן כגון מפרק הלסת. אותם העצבים שנותנים תחושה לאוזן מעצבבים גם את הגרון, שיניים, קופסת הקול, קנה הנשימה, הושט ובלוטת התריס ולכן, מחלה באזורים אלו יכולים להקרין לאוזן ולגרום לתחושה של כאב באוזנים. גם צרבת שהיא חזרה של חומצה מהקיבה לכיוון הושט והגרון יכולה לגרום לכאב אוזנים. דלקת או גידול בסינוסים (סינוסיטיס) ובנזופרינקס שהוא חלקו העליון של הגרון שנמצא מאחורי האף יכולים גם הם לגרום לכאב מוקרן לאוזנים. 

דלקת אוזן תיכונה חריפה ודלקת אוזן חיצונית הם גורמים נפוצים לכאבים באוזנים. בנוסף לכאבים הם יכולים להיות מלווים בירידה בשמיעה והפרשה מהאוזן. בדלקת אוזן תיכונה יכול להופיע גם חום. פקק שעווה יכול גם הוא לגרום לכאב, לתחושת אי נוחות ולירידה בשמיעה. ישנן טיפות שממיסות את השעווה כגון מי חמצן ותכשירים מסחריים, אך במידה ופקק השעווה חוסם את כל האוזן החיצונית יש לפנות לרופא אף אוזן גרון. הרופא יבדוק את האוזן תחת  מיקרוסקופ ובעזרת כלים עדינים יחלץ את הפקק ויביא להקלה מיידית. 

החצוצרה היא תעלה המחברת את האוזן התיכונה עם הגרון. תפקידה בין השאר לאזן את הלחץ בתוך חלל האוזן התיכונה. ישנם אנשים שהחצוצרות שלהם לא מתפקדת כראוי מה שגורם  לכאבים במיוחד בזמן שינוי לחץ האוויר כמו בנסיעה למקומות בגובה שונה ובטיסות. לפעמים הבעיה יכולה לגרום לניוון עור התוף (התופית) משיכתו פנימה, הרס של עצמות השמיעה, מחלת אוזן דלקתית כרונית וכולסטאטומה. 

בתינוקות ובילדים בקיעה של שיניים חדשות היא אחת הסיבות הנפוצות ביותר לכאבי אוזנים. שן כלואה, בעיות בסגר של השניים יכולים גם הם לגרום לבעיות במפרק הלסת ולכאב מוקרן לאוזנים. 

זיהום בהרפס זוסטר, אותו וירוס שגורם לאבעבועות רוח, יכול לגרום לכאב אוזן ובנוסף יכולים להופיע פריחה באזור האוזן, חולשה או שיתוק של עצב הפנים וירידה בשמיעה.

עור תעלת האוזן הוא עור דק מאוד ועדין, בלוטות שנמצאות בו מפרישות את השעווה. לשעווה יש תפקיד בהגנה על האוזן בפני זיהומים. ניקוי אוזנים עם מקלות אוזנים גורם לשיפשוף ופגיעה בעור תעלת האוזן ומסיר את השעווה. מקרים רבים נגרמת פציעה וזיהום עם דלקת אוזן חיצונית, עור תעלת האוזן יתנפח ויפריש מוגלה. 

לסיכום: הסיבות לכאב אוזנים מגוונות. במקרים של כאב אוזנים יש לפנות לרופא אף אוזן גרון. הרופא יבצע בדיקת אף אוזן גרון ובמקרים רבים יגלה את מקור הבעיה ויתחיל טיפול כבר במפגש הראשוני. 

• • הפרשות מהאוזן יכולות לנבוע ממחלות בתעלת האוזן או באוזן התיכונה והמסטואיד שהוא זיז עצם שנמצא מאחורי האוזן ומכיל חללי אוויר הקשורים לאוזן התיכונה. יש להבדיל בין הפרשה מוגלתית, הפרשה מיימית ושעווה. שעוות האוזן (צרומן) איננה הפרשה ואיננה סימן למחלה. 
  • מה הסיבות השכיחות להפרשות בילדים?
  • בילדים ובתינוקות הסיבה הנפוצה ביותר להפרשה מהאוזנים היא דלקת חריפה באוזן התיכונה. דלקת אוזן תיכונה יכולה להיות מלווה בחום ובכאב. אם יש הפרשה סימן שההפרשה שהמוגלה שהצטברה באוזן התיכונה יצרה נקב בתופית מה שמאפשר להפרשה לצאת דרך תעלת האוזן. מסטואידיטיס היא סיבוך של דלקת אוזן תיכונה ומלווה בחום ונפיחות ומאחורי האוזן. בנוסף יכולים להופיע סיבוכים שיכולים להיות מסוכנים. 
  • מה הסיבות השכיחות להפרשות במבוגרים?
  • במבוגרים הסיבות הנפוצות ביותר להפרשה מהאוזן הם דלקת באוזן החיצונית ודלקת כרונית מתמשכת (כרונית) באוזן התיכונה. דלקת אוזן מתמשכת או כרונית באוזן התיכונה בילדים  ובמבוגרים יכולה להיות מלווה בכולסטאטומה שהיא רקמה באוזן התיכונה ובמסטואיד שמכרסמת אותם מבפנים, גורמת להפרשה לפעמים מסריחה, לירידה בשמיעה ולפעמים אף לסיבוכים כגון ירידה עצבית בשמיעה, בעיות בשיווי המשקל ולעיתים נדירות אף לפגיעה בעצב הפנים אשר אחראי על הנעת הפנים ולחדירה לגולגולת ולמוח. טיפול תרופתי אינו יעיל והטיפול היחידי הוא ניתוח מסטואידקטומיה.  

• גורמים חיצוניים כגון שחיה בבריכה יכולים לגרום להפרשות

• • שחיה בבריכה וטראומה לאוזן החיצונית על ידי ניקוי עם מקלות אוזנים הם במקרים רבים הסיבה לדלקת באוזן החיצונית. במקרים של דלקת באוזן החיצונית בדרך כלל אין חום, אבל הכאב יכול להיות עז. בבדיקה תהיה רגישות באזור האפרכסת ותעלת האוזן יכולה להיות מוצרת ואף חסומה. ישנם אנשים עם אקזמה בתעלה האוזן החיצונית יכולים לפתח דלקת. כמו כן ישנם אנשים שרגישים לסוגים מסויימים של טיפות אוזנים שיכולים לגרום לדלקת. דלקת אוזן חיצונית יכולה להיגרם מחיידקים או  מפטריות. במקרה של דלקת אוזן חיצונית רופא אף אוזן וגרון ינקה את תעלה האוזן וייתן טיפול בטיפות אוזנים ולפעמים ישים בתוך האוזן פתיל. במקרים שדלקת באוזן חיצונית לא עוברת תוך שבועיים ובמיוחד אצל אנשים שחולים בסכרת ומטופלים שמדוכאי חיסון, יש לוודא שאין התפשטות של הדלקת באוזן החיצונית לתוך בסיס הגולגולת (necrotizing/maliganat otitis extera). 
  • הפרשה מהאוזן יכולה להיגרם מציסטה מולדת באזור האוזן החיצונית שמתנפחת ומתנקזת לתעלת האוזן. במקרים אלו אפשר יהיה לראות אודם ונפיחות בקדימת האוזן החיצונית. דלקת בתופית עם שלפוחיות יכולה לנבוע מזיהום חיידקי או וירלי במקרים אלו יכולה להיות ירידה עצבית או זמנית או קבועה בשמיעה. יש לעשות בדיקת שמיעה ולפיה להחליט על טיפול תרופתי. הרפז זוסטר (Ramsey Hunt Syndrom) יכול לגרום לדלקת אוזן חיצונית עם שלפוחיות באוזן החיצונית ובתופית עם ירידה בשמיעה וחולשה או שיתוק בעצב הפנים. שוב, יש לעשות בדיקת שמיעה ולטפל בטיפול תרופתי. 

• מה הקשר בין ניתוחי אוזנים להפרשה? 

• • הפרשה יכולה להתלוות לצינוריות איוורור או כפתורים. הכפתורים הם אמצעי לניקוז האוזן התיכונה במקרים של נוזלים או דלקת אוזן תיכונה חריפה חוזרת. ניתוחי אוזנים יכולים לגרום למצבים של הפרשה מהאוזן. זאת במיוחד כאשר יש נקב בתופית או אחרי ניתוחי מסטואידקטומיה canal wall) down mastoidectoy or modified radical mastoidectomy). במקרים אלו יש לטפל בטיפות. במידה וטיפול זה לא עוזר או שיש חזרה של כולסטאטומה יש לנתח. 

• סיבות נדירות להפרשות באוזנים

• • סיבות נדירות יותר להפרשה הם גידולים, גידול ווסקולרי (של כלי דם) בשם glomus tumor וגידולים ממאירים (לדוגמא squamous cell carcinoma ,  rhabdomyosarcoma או לימפומה). מחלות אוטואימוניות יכולות גם הן לתת ביטוי באוזנים כגון הפרשה, מחלת אוזן כרונית וירידה עצבית בשמיעה. טיפטוף של נוזל שקוף מהאוזן יכול החשיד לנוזל מוח cerebrospinal fluid. הסיבה יכולה להיות פגם מולד בעצם בסיס הגולגולת (בעצם הטמפולרית), בעיה נרכשת עקב חולשה של עצם בסיס הגולגולת או עקב חבלה ושבר. 
  •  

• מה צריך לעשות במקרה של הפרשה מהאוזנים? 

• במקרים של הפרשה יש לגשת לרופא אף אוזן גרון. הרופא יבדוק את האוזן תחת המיקרוסקופ וינקה את ההפרשה בעזרת כלים עדינים. בעזרת המיקרוסקופ יוכל לראות את התופית (עור התוף) ואת התעלה ולראות מה מקור ההפרשה ומה האבחנה. לפעמים יחליט הרופא לשלוח לבדיקות הדמיה (רנטגן) כגון סיטי (CT) ואם אר אי (MRI). כמו כן לפעמים יחליט הרופא לשלוח את ההפרשה לתרביות או לבדיקות אחרות, לקחת ביופסיה מהאוזן, או לקחת בדיקות דם.